- ברקתא
- בַּרְקָתָאf., בַּרְקָן, בָּרוֹקָא m. = b. h. בָּרֶקֶת, a jewel, prob. smaragd. Targ. Ex. 28:17; a. e. Targ. Ezek. 28:13. Targ. Cant. 5:14 (ed. Vien. בִּרְקַן, corr. acc.); a. e.Targ. Y. Num. 2:3 ברוקא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
